מהם מרכזי לידה ולמה נשים רבות סבורות שהם עדיפים על בתי חולים? "כשקובעים לאישה על אופן הלידה, לוקחים את השליטה על גופה ושוללים ממנה את זכות הבחירה"
בימים אלה מקודמת הצעת חוק שתאפשר להקים מרכזי לידה עצמאיים, "המרכזים נמצאים קרוב או בתוך בתי חולים, עובדים בשיתוף פעולה איתם אבל מנוהלים באופן עצמאי ע"י מיילדות", מסבירה סיוון לינהרט, חברת הוועד המנהל בעמותת "נשים קוראות ללדת". הצעת החוק מקודמת על ידי ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בשיתוף העמותה.
לינהרט מצביעה על ההבדל המהותי בין לידה בבית חולים לעומת מרכז לידה, "אישה שיולדת במרכז לידה ממשיכה את המעקב הרפואי הרגיל, ובמקביל מקבלת במרכז טיפול אישי לפני, במהלך ואחרי הלידה. היום אישה בהיריון נכנסת לשתי דקות לרופא, מקבלת רשימת בדיקות, חוזרת אחרי חודש ומקבלת עוד רשימה. אין שיח על רגשות וציפיות, והלידה מתרחשת במנותק מהמעקב, בבית חולים עם צוות שהיא לרוב לא מכירה".
לאחר שנים בהן בית המשפט השתמש במושגים מופשטים כדי לכפות את עמדותיו על הציבור, פסק דין שניתן השבוע יכול לסמל את תחילתה של מגמה חדשה
שופטי בג"ץ דחו ברוב דעות את עתירתם של מפעילי "מרכזי לידה טבעית" ונשים שביקשו ללדת בהם נגד הנחיית משרד הבריאות לסגור את המרכזים.
שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שני) שתי עתירות שביקשו לאפשר את קיומם של "מרכזי לידה טבעית" מחוץ לבתי החולים, למרות הנחייה של משרד הבריאות שהורתה על סגירתם.
הפסיקה התקבלה בדעת רוב של השופטים יוסף אלרון ונועם סולברג, נגד דעתו החולקת של השופט עופר גרוסקופף שסבר שאין לאשר את החלטת משרד הבריאות.
חוות הדעת העיקרית בפסק הדין, אותה כתב השופט יוסף אלרון, קובעת כי פקודת בריאות העם מגדירה במפורש בסעיף 24(ב) כי "בית חולים" הוא מוסד המשמש, בין היתר, "לקבלת נשים יולדות".
ביהמ"ש קיבל את עמדת משרד הבריאות ודחה עתירות שדרשו לאפשר למרכזי לידה טבעית לפעול בלי רישיון. השופטים קבעו שיש להעדיף את מניעת הסיכון ליולדות וליילודים על הפגיעה ברצון היולדות.
