בחודש מרץ 2017 קיבלנו מכתב ממשרד הבריאות שהורה לנו על סגירה לאלתר של בית יולדות, כחלק ממדיניות ארצית. באותו חודש הוקמה תנועת זכותי ללדת על ידי נשים שלא הסכימו לקבל את המציאות החדשה והחליטו לעשות מעשה. חלק נכבד מפעילות זכותי התמקד בפניה אל התקשורת. הבנו שכדי ליצור שינוי אנו צריכות לגייס את דעת הקהל ולכן פנינו לכתבות וכתבים במדיות השונות ועניינו אותם בפעילות שלנו ובמה שקורה.
הפעילות העצמתית הראשונה היתה בפייסבוק. יצאנו בקריאה לנשים שילדו בבית להציף את הרשת בסיפורי הלידה שלהן. ביום לידות הבית הבן לאומי6/6/17 מאות ואולי אלפי סיפורים זרמו לרשת מכל הכיוונים. אנו מקוות כי זו תהיה מסורת ובכל שנה נשים שילדו (בכל מקום ואתר ובכל סוג של לידה) יכתבו את סיפורי הלידה שלהן ויפרסמו אותם. סיפור הסיפור, הדיבור אודותיו והכתיבה שלו היא פעילות שיכולה להיות מרפאת וחתרנית . היא מכניסה את סיפורי הלידה לקורפוס התרבותי שעובר אצלינו בDNA החברתי ובעיקר מנכיחה את הלידה כאקט נשי משמעותי ומחזירה אליו את המבט.
למה ישראל סוגרת את מרכזי הלידה העצמאיים?
במרץ 2017 משרד הבריאות הוציא צו שמונע מנשים בישראל ללדת במרכזי לידה עצמאיים. הצו אוסר עליהן ללדת במקום שאינו ביתן. "גניקולוגיה הוא המקצוע הכי נתבע, ואם משהו מסתבך בלידה ישר מחפשים אשמים", אומרת המיילדת תמי טסלר
"בית היולדות", מרכז הלידה העצמאי הדרומי בארץ, נסגר באופן מידי, ועשרות נשים שביקשו להימנע מהסביבה הרפואית נותרו ללא מענה: "אומרים שהפעלנו בית חולים ללא רישיון, אבל הרעיון שלנו הוא להיות הניגוד לבתי חולים"