סיפור הלידה של נדב

מאת: יעל פישלוביץ

נדב   23.1.2012

ובאת, באת לי בזמן. הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין

אקדים ואומר שההריון שלי עם נדב היה יוצא דופן.  מצד אחד הרגשתי פיזית מצוין טפו טפו הכל זרם ודפק כמו שעון אבל מבחינה נפשית לא משהו משהו …ענייני עבודה וכאלה שהצליחו להסיח את דעתי מהדברים החשובים באמת…

למזלי גדל בתוכי תינוק חמוד ששמר עלי ועל שפיותי !

כבר כמה שבועות שאני מייחלת לעצמי ללדת אולי הפעם מוקדם מהרגיל הרי מגיע לי שבהריון שלישי אני לא אמשיך עד הסוף ואולי אלד הפעם בשבוע 38?? וככה כל ערב יושבת על הספה ומדמיינת תנודת ואולי קצת כאבים ואי נוחות אשר יביאו בסוף הלילה ללידה…אבל לא,  כמו בכל לילה מאיר הבוקר והכל כרגיל וחוזר חלילה…

לילה ה-23.1 הולכים לישון וכרגיל אני לא ממש ישנה כמו בכל התשעה חודשים האחרונים אלא  מנמנמת… אבל הפעם יש משהו קצת שונה , מאתגר אותי יותר לא לישון כי אולי הפעם זה באמת זה והרי עברו חמש שנים מהצירים הקודמים ולא ממש זוכרים את התחושות באמת…ואכן כך.

 החלטתי לקום ולקחת שעון ולראות באמת אם יש חזרה כלשהיא וסדרתיות אפילו טרם הערתי את מארק כי אולי זה רק בראש שלי… בשלב מסוים כבר היה נראה לי שצריך קצת להיות אחראים יותר ולהעיר את מארק ששוכב לידי ולשתף אותו, והוא כמובן אמר לי תתקשרי לאחותך… וכך היה. שלחתי סמס כדי לא להציק מדי… אבל אחרי כמה דקות התקשרתי. פתאום נהיעה ועופרית חיכתה לנו עם חיוך ענק וחימום! הייתה באוויר הרגשה קסומה ומיוחדת. אני עם צירים קלים אבל פתיחה של חמש , איזה כיף! הרגשנו בסלון אצל חברים שותים תה ,והנה גם רעיה מגיעה! אני ומרקי בסלון ,תמי ועופרית בסביבה מדי פעם שואלות לשלומי אבל גם  מניחות לי לנפשי –  והרי מכולם תמי (אחותי) מכירה אותי הכי טוב – בזכותה אני בכלל פה… מדי פעם מוניטור ידני על הבטן המצאה גאונית בפני עצמה בלי להיות מרותקת למיטה, עושות לי עיסוי על הגב התחתון ומרקי המישהו שממש מכיר אותי יודע מתי לנגוע ומתי לא . אהובי שהולך איתי ועושה מה שטוב לי.. וגם לו…

בשלב מסוים ה"קסום" עובר למציאות והופך לכואב, אני נכנסת למקלחת למרות שהיה לי ממש נעים בחימום עם הבגדים עלי אבל איכשהו תמי שכנעה אותי שמים חמים זה גם נעים…נכנסתי לטוש כבר ממש כואבת ואחרי כמה דקות ארוכות רציתי לצאת אבל היה ממשדשה !

אחה"צ הגיעו נטע ונועם לראות את אחיהם החדש לו חיכו כ"כ הרבה זמן. פתאום נראו לי עוד יותר גדולים, אהובים, איזה מתנה הם קיבלו …נטע פעם שניה אבל שונה לגמרי ונועם שהיה הכי קטן שלי הפך ל ע נ ק (אבל עדין גם הוא התינוק שלי )

משפחה מקסימה יש לי. התברכתי. שיהיו לנו חיים מאושרים ותודה לכולם שעזרו לי בדרך.

סגור לתגובות.